זוהי דוגמא מצויינת לאיך בונים המלצה תזונתית:
1. זהו מחקר תצפיתי – לכן הניסוח: "באלו האוכלים לפחות תפוז אחד ביום נרשמה ירידה של 60% בסיכון להתפתחות ניוון מקולארי גילי לאחר 15 שנים, בהשוואה לאלו שלא אכלו תפוזים" איננו מדוייק, כי לא מדובר בירידה. הסיכון להתפתחות ניוון מקולארי היה ב- 60% נמוך יותר. עניין של ניסוח.
2. יש לכתוב "יחס הסיכונים המתוקנן" ולא "יחס הסיכויים המתוקן" = עניין של ניסוח.
3. כשרוצים לצאת בהמלצה יש לשאול: האם מישהו יצא ניזוק מאכילת תפוז אחד ליום? – התשובה היא לא. באכילת תפוז אחד ליום יכולה להיות רק תועלת.
האם מי שיאכל תפוז ליום יפיק מכך תועלת? התשובה היא כן – ולא רק ב- AMD
ולכן, אמנם ממדובר במחקר תצפיתי שבו לא ידוע מה קדם: הסיבה או המסובב: שהרי אפשר לומר שאנשים שאוכלים תפוז נוסף ליום הם כנראה אנשים בריאים יותר באופן כללי – בעיקר אם מדובר בקשישים שלא כולם יכולים פיזית לקנות את התפוזים ולאכול אותם. אבל מאחר ואין ראיה לנזק כלשהו ויכולה להיות תועלת – כדאי להמליץ על אכילת תפוז ליום.
לגבי תוספי תזונה – הניסיון מוכיח שברוב המקרים התוסף לא מועיל ובחלקם אפילו מזיק. כפי שמציינים המחברים ייתכן שהגורם המשפיע הוא בכלל הפלאוונואידים שבתפוז ולכן תוסף לא יכול להוות תחליף למזון. למי שלא יכול לאכול תפוז הייתי מציעה או פרי הדר אחר או אולי קיוי.