- דיון
יש כאן דיווח מעניין על אפשרות להשתמש בהשתלות צואה לטובת דיאטות בריאות להפחתת/שמירת משקל ולאור החשיבות הגדולה שניתנת יותר ויותר לאיכות המיקרוביום זה נראה הגיוני. השאלה היא אם ידוע אם במטופלים שכבר עברו השתלות צואה (במסגרת מחקר או בפרקטיקה היום יומית) ראו שיש גם השפעה חיובית של הפחתת משקל. ובאותו הקשר באיזו מידה השימוש בשיטה הזו הוא כבר מעשי וזמין והאם אפשר כבר להמליץ/להפנות מטופלים מתאימים המעוניינים בכך ?
- תגובות
לא שכחתי את השאלה הזו. היא פשוט פחות בתחום התמחותי ולכן הפניתי אותו למומחים ממני, וממתינה לתשובה.
מענה חלקי שקבלתי:
“בגדול נושא השתלות הצואה עוד לא ממש הוכיח את עצמו לירידה במשקל בבני אדם ומעבר למחקר לידיעתי לא אפשר לקבל טיפול זה למטרה זו של ירידה במשקל. ברמה האישית אני מאמינה שבעוד כמה שנים שהטכנולוגיה תתפתח זה ייתכן ותהיה אופציה כי זה תחום שמתפתח בקצב מסחרר. כיום כבר עושים השתלות צואה עם קפסולות במקרים מסויימים”.
נחכה לתשובה נוספת.
על התשובה הבאה בדיוק נאמר: “היה שווה לחכות”: להלן תשובתה של ד”ר נעמי פליס חוקרת ביחידה למחלות מעי דלקתיות, המכון למחלות דרכי העיכול והכבד במרכז הרפואי תל אביב:
השתלת חיידקים הושרשה כשיטה טיפולית (בקטריוטרפיה) עבור חולים בזיהום של קלוסטרידיום דפיציל, באוכלוסיה זו שיעור ההצלחה של הטיפול הוא כ 90%. בנוסף, הטיפול בהשתלות חיידקים נחקר בנישות רפואיות שונות אם כי הוא הכי מפותח בתחום הגסטרו, נעשו מספר מחקרים על חולי מחלות מעי דלקתיות, חולי תסמונת המעי הרגיש, חולים אחרי טיפול אנטיביוטי בהליקובקטר פילורי, ולמיטב ידיעתי הזמן קצר עד שנשמע על מחקרים ראשונים מתחום הכבד – PSC ו NAFLD. במקביל, מספרי מחקרים ראשוניים מתקיימים בשנים אלו גם בתחום המטבוליזם – ירידה במשקל ואיזון גליקמי, תוצאות ממחקרים התערבותיים בבני אדם למיטב ידיעתי עוד לא התפרסמו. מה שכן מאוד בולט בהקשר של תוצאות המחקרים הוא ההבנה כי הטיפול ותוצאותיו תלויות בגורמים רבים ושונים, ובאינטראקציה ביניהם.
יש חשיבות לתורם (לאורח חייו, להרכב החיידקים של הצואה, במגוון המיקרואורגניזמים וגם במולוקולות פעילות אחרות שיכולות להיות רלוונטיות בהקשר זה), בנתרם (במצב מחלתו, באורח חייו לפני ההשתלה וכן בפער בין הרכב המיקרוביום שלו ושל התורם וכמובן – באורח חייו אחרי ההשתלה), וכן בשיטת הטיפול במנת ההשתלה (תנאי ההפקה, השימור וההשתלה). כמובן שיש ככל הנראה אינטראקציה בין כל אלו כך שאנו למעשה עסוקים בעיקר במציאת הקומבינציה הנכונה ביותר ליתרון קליני.
עד כה, חוקרים שונים הפעילו שיטות שונות וקיבלו תוצאות שונות במחקרים על מחלות מעי דלקתיות לדוגמא – מה שמגביל את היכולת להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי יעילות הטיפול.
במכון הגסטרו באיכילוב נערך מחקר על יעילות השתלת חיידקים לאיזון גליקמי בקרב חולי סוכרת ולמיטב ידיעתי הוא אחד הבודדים בעולם. תוצאותיו טרם פורסמו.
השתלות חיידקים זמינות כיום כאינדיקציה קלינית לחולי בקלוסטרידיום אך כל אינדיקציה אחרת היא עדין בגדר מחקר.
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.