- מאתדיון
- 16/11/2018 בשעה 16:48#16551
מבקרנשמח אם תוכלי לעשות לנו קצת סדר בבלגן. מחקר אחד , לפי הדיווח כאן הראה שאומגה 3 במינון גבוה הדגים ירידה יפה של כ-25% בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים במטופלים עם רמות טריגיליצידים גבוהות וגורמי סיכון, בעוד שהמחקר השני , מחקר VITAL , שבדק גם את התועלת של ויטמין D החוקרים מסכמים שלא נמצאה תועלת לאומגה 3 . אז מה קורה כאן ??
- מאתדיון
- מאתתגובות
- 17/11/2018 בשעה 14:32 #16552
ד"ר סיגל אילת-אדרחיכיתי לשאלה ותודה עליה.
זה חייב אותי להתעמק בכל אחד מהמחקרים.
שנים רבות אנחנו טוענים שאין הוכחה שתוסף אומגה-3 מועיל במניעה ראשונית, טענה שהיתה מבוססת על מחקרי תצפית בלבד כדוגמת מחקר האחיות שם נמצא שאלו שאכלו 2 מנות דג לשבוע היו בסיכון קרדיאלי פחות בהשוואה לאלו שלא אכלו. והנה הגיע מחקר ה- VITAL- שבו עשו 4 התערבויות: ביקורת,עם ויטמין D, עם אומגה-3 ועם שניהם. ובאמת לא נמצאה תועלת בשום תוספת לא בהקשר של סרטן ולא בהקשר של מחלות לב.
במחקר ה- REDUCE-IT עונים על שאלה נוספת, עליה לא היה לנו מענה: האם יש תועלת בתוספת אומגה-3 במקרה של TG – לגבי תחלואה ותמותה. ההשפעה של 3-4 גרם ליום של אומגה-3 להפחתת טריגליצרידים, ידועה זה מכבר. אבל לא ידענו מה ההשפעה ארוכת הטווח של הפחתה זו. והנה אנחנו רואים, שבמניעה שניונית, באנשים מטופלים בסטטינים, עם רמות TG גבוהות אבל לא גבוהות מאד – 135-499מ”ג%, 4 גרם אומגה-3 מחולקים לפעמיים ביום, מורידים תמותה קרדיאלית. אמנם היתה עליה קלה באשפוז עקב דימומים והפרעות קצב בקבוצת הטיפול, אבל בעיות אלה היו מעטות בהשוואה ל”חיסכון” בתמותה ממחלות לב וכלי דם. מעציב אותי שלא מצאו השפעה על סך תמותה (וגם מעלה את השאלה אם כך – ממה נפטרה קבוצת הביקורת “יותר” מקבוצת ההתערבות”.
שמחתי לראות שלמעשה 3 שאלות מהותיות מקבלות תשובה מ-2 מחקרים אלה: אי התועלת של ויטמין D למניעת מחלות לב וסרטן באנשים שחלקם היו בהתחלה עם חסר קל בויטמין D. התועלת של אומגה-3 בחולי לב עם רמות TG לא מאוזנות למרות טיפול בסטטינים, ואי התועלת של אומגה-3 באנשים בריאים. נראה שיש להתייחס למחקרים אלה בהמלצות החדשות.
17/11/2018 בשעה 16:55 #16553
מבקרתודה לתשובה המפורטת, אבל מהדיווח ניתן לראות שגם במחקר ה-VITAL היו ממצאים חיוביים לגבי אומגה 3, ראי ציטוט:
“באנליזה נוספת, אומגה-3 היה קשור בירידה מובהקת בהתערבות קורונרית מילעורית (PCI), (HR 0.78), ב MI פטאלי (HR 0.50), ובסה”כ מחלת לב קורונרית (CHD, אשר כלל MI+רווסקולריזציה+תמותה) (HR 0.83). תוצאים אלה לא הוגדרו מראש במחקר.
בקרב תתי קבוצות, היתה ירידה של 40% בסיכון ל MI בקרב הקבוצה אשר נטלה אומגה-3 וירידה של 19% באירועיCVD מג’ורים, בהשוואה למשתתפים אשר נטלו פחות מ 1.5 מנות של דג בשבוע. (p=0.048) .”
זה לא היה אולי היעד המרכזי של המחקר אבל נראה כמו תוצאות מובהקות ובעלות משמעות קלינית רצינית, לא ?
17/11/2018 בשעה 19:48 #16554
ד"ר סיגל אילת-אדרשווה להכנס לעומק המאמר ולראות מה אומרים המחברים:
1. ייתכן שהיעדר קשר נובע מכך ש-1 גרם ליום הוא מינון נמוך מידי
2. ייתכן שהשימוש בתרופות אחרות “מדלל” את השפעה האומגה-3 – למרות שזה לא סביר במחקר במניעה ראשונית.
3. ייתכן שההשפעה של אומגה-3 היא רק במקרים יותר חמורים של טרשת עורקים.
4. אולי צריכה שונה של דגים באוכלוסיית המחקר.
5. בתת קבוצה של שחורים מול לא היספנים נמדד סיכון פחות למחלות לב למרות שבדם שלהם היו רמות זהות של EPA, DHA החוקרים מציינים שייתכן שתוצאה זו מקרית אבל שווה לבדוק אותה.
החוקרים לא מתייחסים לתוצאות הביניים שמוזכרות בשאלה מכיוון שהתמותה מכך מחלות הלב לא נבדלה בין הקבוצות. הם כן מציינים, שהשיפור התוצאות נמדד רק באנשים שצרכו מתחת לחציון הצריכה של הדגים במחקר כלומר מתחת ל- 1.5 מנות בשבוע. האם לאנשים אלה נשקול לתת אומגה-3? לדעתי בשל הרווח הסופי הקטן יחסית, מכיוון שעיקר השיפור נמדד בקרב השחורים, אין הצדקה. אבל לא חייבים להסכים.
- מאתתגובות
יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.